אדר נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א ואח'

החלטה

1.בפניי בקשה של המנהל המיוחד על נכסיו של אבי אדר, להורות על השבת כספים שנגבו לטענתו שלא כדין על ידי בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק"), בסכום של 377,785 ש"ח. הבקשה מכוונת הן כלפי הבנק והן כלפי כונס הנכסים שמונה מטעם הבנק.

2.עסקינן בתיק פשיטת הרגל של חייב בשם אבי אדר (להלן: "החייב"), שנטל הלוואה בסך של 1,041,657 ₪ מהבנק לצורך רכישת בית ביישוב צור יגאל (להלן: "הנכס"). החייב רכש את הנכס מבעליו הקודמים, ה"ה אבו חמרה. יצויין כי החייב נטל מהבנק הלוואה נוספת בסך של 591,360 ₪, לשם רכישת דירה בהוד השרון (להלן: "הדירה בהוד השרון"). הלוואה נוספת זו אינה נוגעת לעניננו.

3.לאחר רישום הערת האזהרה על הנכס לטובתו של החייב, רשם הבנק לטובת עצמו שתי הערות אזהרה, אחת על סך של 1,041,657 ₪ והשניה ע"ס 760,000 ₪.

4.לימים, משלא נפרעה ההלוואה, מונה כונס נכסים מטעמו של הבנק והלה מכר את הנכס, תוך שתמורתו הועברה אל הבנק לכיסוי חוב ההלוואה.

5.המנהל המיוחד טוען כי הערות האזהרה שנרשמו לטובת הבנק סותרות את הערת האזהרה שנרשמה לטובתו של החייב, ולכן הן בטלות. מכאן שהבנק איננו נושה מובטח ועל כן לא היה רשאי לשלשל לכיסו את כספי התמורה של מימוש הנכס.

המנהל המיוחד מוסיף וטוען כי הערות האזהרה חסרות תוקף כלפיו משום שאין בהן, וגם לא בשטר המשכון שנרשם בגין ההלוואות, כל פירוט בנוגע להלוואות אותן נועדו להבטיח.

עוד טוען המנהל המיוחד כי הבנק רשם לטובת עצמו משכנתא על הדירה בהוד השרון בגין ההלוואות שבגינן נרשמו הערות אזהרה על הנכס, ועל כן דין הערות האזהרה להתבטל.

לבסוף טוען המנהל המיוחד כי סך של 13,130 ₪ שגבה הבנק מתוך כספי המימוש איננו חוב מובטח שכן מדובר בהוצאות משפטיות שאינן נמנות על ההלוואות נשוא המשכון.

6.לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות, מן הטעמים שיפורטו להלן.

7.לא מצאתי ממש בטענת המנהל המיוחד לפיה הערות האזהרה שנרשמו לטובת הבנק על הנכס סותרות את הערת האזהרה שנרשמה לטובתו של החייב. הערות האזהרה לטובת הבנק נועדו להבטיח הלוואות שהחייב עצמו נטל מן הבנק, ועל כן לא קיימת כל סתירה בינן לבין הערת האזהרה שנרשמה לטובתו של החייב. ברור כי הערות האזהרה לטובתו של הבנק נרשמו לבקשתו של החייב, שהרי רק בדרך זו יכול היה לקבל את ההלוואות מן הבנק.

8.אינני מקבל את טענתו של המנהל המיוחד לפיה הערות האזהרה חסרות תוקף כלפיו משום שאין בהן, וגם לא בשטר המשכון שנרשם בגין ההלוואות, כל פירוט בנוגע להלוואות אותן נועדו להבטיח. עיון בנסח רישום המקרקעין של הנכס מגלה כי הערות האזהרה נוקבות בסכומי הלוואות המשכנתא- 1,041,657 ₪ וכן 760,000 ₪. מכאן שכל מי שמעיין בנסח הרישום יכול לעמוד על העובדה שהערות האזהרה הרשומות על הנכס נרשמו בגין שתי הלוואות בסכומים הללו.

העובדה שלא ניתן ללמוד מתוך הודעות המישכון מהן ההלוואות שבגינן נרשם המשכון, אינה מעלה או מורידה, שכן בצדק טוען הבנק בסיכומיו כי הודעת המישכון לא נועדה אלא להודיע לכולי עלמא כי הזכויות בנכס משועבדות לטובת הבנק. מי שמבקש לדעת פרטים מדוייקים יותר- ייכבד ויפנה לנושה, קרי, לבנק. אקט הפומביות מתקיים בכך שהציבור הרחב יכול לדעת מתוך הודעת המישכון כי הנכס ממושכן. אין צורך שההודעה תכלול גם פירוט של גובה החוב המובטח.

9.המנהל המיוחד טוען כי הבנק רשם לטובת עצמו משכנתא על הדירה בהוד השרון בגין ההלוואות שבגינן נרשמו הערות אזהרה על הנכס, ועל כן דין הערות האזהרה להתבטל, שכן הללו סיימו את תפקידן עם רישום המשכנתאות.

גם טענה זו דינה להדחות.

בס' 3 להסכם ההלוואה והמישכון נרשם באופן מפורש כי "כבטחון נוסף להלוואה ... מתחייבים הלווים ... למשכן ולשעבד לטובת הבנק במשכנתא ראשונה" גם את הדירה בהוד השרון (ההדגשה אינה במקור). בצדק טוען איפוא הבנק בסיכומיו כי היתה זו זכותו המלאה להבטיח את החוב באמצעות יותר מבטוחה אחת. על כן, העובדה שהבנק רשם בגין החוב המבוטח משכנתא על הדירה בהוד השרון, אינה מפקיעה את תוקפן של הערות האזהרה שנרשמו על הנכס, באשר אלה נועדו להוות בטוחה נוספת.

10.לבסוף, יש לדחות את טענתו של המנהל המיוחד לפיה סך של 13,130 ₪ שגבה הבנק איננו חוב מובטח שכן מדובר בהוצאות משפטיות שאינן נמנות על ההלוואות נשוא המשכון. טעמו של דבר הוא שבס' 22 להסכם ההלוואה והמישכון נכתב כי המישכון הוא "להבטחת הסילוק המלא של ההלוואה, הריבית וכל יתר הסכומים המגיעים ושיגיעו לבנק לפי כל הוראה שהיא מהוראות חוזה זה ומילוי שאר התחייבויותיו של הלווה על פיו ..." (ההדגשה אינה במקור), ואילו ס' 32 להסכם קובע כי החייב הוא שיישא ב"אגרות והוצאות משפט והוצאה לפועל, שכר טירחה של עו"ד, שמאי, כונס נכסים ובעלי מקצוע או תפקידים אחרים ...". עינינו הרואות: ההוצאות המשפטיות הן חלק מן החוב המובטח, בהיותן סכומים המגיעים לבנק לפי ההסכם.

11.סוף דבר, הבקשה נדחית. קופת הכינוס תשלם לבנק הוצאות בסך 7,500 ₪ וכן תשלם לכונס הנכסים הוצאות בסך 3,000 ש"ח.

12.המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ח' כסלו תשע"א, 15 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.